מיגרנה היא סוג נפוץ של כאבי ראש, המתאפיין בכאבי ראש פועמים אשר מלווים לרוב בבחילות, הקאות ורגישות לאור ולקול. מיגרנה מופיעה בכ-15% מהאוכלוסייה, ונחשבת לכאב הראש השני בשכיחותו, לאחר כאב ראש מתחי.
המיגרנה עלולה להיות קשה ומשמעותית, כך שהיא יכולה לגרום להפרעה קשה בתפקוד היום יומי ולהיעדרות ממקום העבודה והלימודים. אבחנה של מיגרנה מתבצעת לרוב על פי התסמינים האופייניים והטיפול בה מתבצע בדרך כלל על ידי תרופות להקלה על הכאב ותרופות נוספות במקרה הצורך.
זה מתחיל עם כאבי ראש ועלול להיגמר עם מיגרנה
כאב ראש המופיע במיגרנה הוא כאב ראש אופייני ביותר, אשר מתחיל בהדרגה ונמשך בין מספר שעות למספר ימים. המיגרנה מופיעה בהתקפים, אשר יכולים להיות מעוררים על ידי טריגרים שונים כמו מחסור בקפאין, הפרעה בסדר היום או שינויים בשעות השינה, והם מוקלים לרוב באופן ספונטני לאחר מספר ימים.
בכ-60% מהחולים, הכאב יופיע בצד אחד בלבד של הראש, וכמעט בכולם הכאב יהיה כאב פועם בעל תחושה "חודרת". כאב הראש מוחמר לרוב בחשיפה לאור ולרעשים חזקים, ומוקל במקומות שקטים וחשוכים. על כן, אנשים רבים הסובלים ממיגרנה מעדיפים לנוח בחדר חשוך בזמן הופעת ההתקף.
תסמינים אופייניים להתקף מיגררנה
מלבד כאב הראש, אנשים רבים מרגישים תסמינים נוספים בזמן התקף המיגרנה, הכוללים:
רגישות לאור ולקול – מצב המכונה גם פוטופוביה ופונופוביה, בו החולים מסונוורים בקלות ורגישים מאוד לרעשים חזקים. המצב מחמיר את כאב הראש ומקשה על התפקוד הכללי גם ללא קשר לכאב.
בחילות והקאות – רוב האנשים הסובלים ממיגרנה מתלוננים גם על בחילות והקאות, אשר מופיעות אצלם בסמיכות לכאבי הראש. במקרים קיצוניים נאלצים החולים להשתמש בתרופות להקלה על הבחילות וההקאות.
טשטוש ראיה – חלק מהאנשים הסובלים ממיגרנה מתלוננים על הפרעה בחדות הראיה בסמיכות להתקפים ובמהלכם. לעיתים, טשטוש הראיה מתלווה לסחרחורת ולעתים יכולות להופיע סחרחורות גם ללא קשר אליו.
הזמן שלפני ההתקף
לפני הופעת ההתקף, יכולים להופיע תסמינים מקדימים אשר מבשרים על בואו של התקף המיגרנה ויכולים להכין את החולים לקראת הגעת ההתקף. אצל חלק גדול מהחולים, יומיים לפני הופעת ההתקף מופיעים תסמינים אופייניים המכונים "פרודרום", הכוללים עצירות ושלשולים, ירידה במצב הרוח, שינויים בתיאבון, אי שקט וכאבי שרירים (בעיקר בצוואר).
מלבד זאת, חלק קטן מהסובלים ממיגרנה סובלים ממיגרנה עם אאורה – תסמינים מקדימים אופייניים אשר מתפתחים בהדרגה במשך עשר דקות עד חצי שעה דקות, ולאחריהם מופיעה המיגרנה. התסמינים הקשורים לאאורה יכולים לכלול הבזקי אור וראיית צורות, אבדן שמיעה, תחושת עקצוץ, הפרעות דיבור ותסמינים נוספים. חולים הסובלים מכך יודעים בדיוק מתי מופיעה האאורה וכמה זמן יש להם עד שתופיע המיגרנה.
גנטיקה וסביבה: הגורמים העיקריים למיגרנה
מיגרנה קשורה לגורמים רבים, כולל גורמים גנטיים וסביבתיים המשפיעים. למרות שהסיבה למיגרנה עדיין אינה ברורה, ידוע שהגורם העיקרי לכאבי הראש הוא הפרעה בזרימת הדם, המשפיעה בין היתר על העצב הטריגמינלי אשר קשור להופעת כאב הראש.
התקפי מיגרנה מופיעים לרוב לאחר חשיפה ל"טריגרים" מסוימים, הכוללים סוגי מזון שונים, שינויים הורמונליים, שינויים בסדר היום, סטרס, גירויים סנסוריים ומצבים נוספים. אנשים הסובלים ממיגרנות מכירים עם הזמן את הטריגרים הגורמים לכך, ולומדים להימנע מהם על מנת להפחית כמובן את שכיחות המיגרנות.
בנוסף, המיגרנה יכולה להופיע בגילאים שונים, מינים שונים ותקופות חיים שונות כמו מיגרנה בקרב נשים, מיגרנה אצל גברים, מיגרנה אצל ילדים, מיגרנה במהלך ההריון ועוד. כל אחד מסוגי המיגרנות הללו הוא בעל גורמים, תסמינים ומאפיינים שונים.
האבחון מבוצע בהתאם לתסמינים
בכל מקרה של מיגרנה, רוב החולים יסתפקו בטיפול סטנדרטי, הכולל שימוש במשככי כאבים, מנוחה בחדר חשוך ושתיית קפה. טיפול זה משפר לרוב את תסמיני המיגרנה, ומאפשר במקרים רבים אף לחזור לשגרה, ולכן מתאים לרוב החולים.
במקרים קשים יותר, יש צורך בטיפול תרופתי מתקדם, שמטרתו הפחתת חומרת ההתקפים ואת שכיחותם. טיפול זה מתאים בעיקר לאנשים המתלוננים על התקפי מיגרנה חוזרים אשר לא מאפשרים להם אורח חיים סביר, או במקרים של התקפים קשים ביותר אשר לא מוקלים לאחר הטיפול שהוצע.
הטיפול המתקדם במיגרנה כולל:
טריפטנים – תרופה ייעודית לטיפול במיגרנה, אשר יכולה לסייע בשליטה על המיגרנה ובהקלה על הסימפטומים.
ארגוט – תרופה ותיקה יותר אשר משולבת לרוב עם קפאין, ונחשבת לפחות יעילה בטיפול במיגרנות, בעיקר כשמדובר בהתקפים חוזרים.
טיפול מונע – במקרים כרוניים וקשים, חלק מהרופאים ימליצו על טיפול מונע הכולל תרופות נגד דיכאון ותרופות אחרות המשמשות להורדת לחץ דם ויכולות גם לסייע להקלה על המיגרנה.