מיגרנה בזילרית היא סוג נדיר של מיגרנה שכוללת אאורה אופיינית אשר גורמת להופעת תסמינים הקשורים לגזע המוח ואינם גורמים לחולשת שרירים. התסמינים האופייניים של המיגרנה כוללים ורטיגו, הפרעה בדיבור, טינטון, כפל ראיה וירידה במצב ההכרה, ולאחר סיום האאורה מופיע כאב ראש חד צדדי ופועם.
מיגרנה בזילרית מופיעה במנגנון הדומה למיגרנה רגילה, רק שבמקרה זה קיימת מעורבות של העורק הבזילרי האחראי לאספקת הדם לגזע המוח ועל כן מופיעים התסמינים האופייניים.
המיגרנה הבזילרית מופיעה יותר בנשים, ועם השנים יכולה להתפתח למיגרנה רגילה, והטיפול בה דומה מאוד לטיפול במיגרנה הרגילה.
האאורה במיגרנה בזילרית
התקפים של מיגרנה בזילרית כוללים כמעט תמיד אאורה, אשר מתפתחת בהדרגה ויכולה להימשך עד שעתיים. מדובר באאורה שונה מהאאורה של מיגרנה רגילה, הכוללת את התסמינים הבאים:
הפרעה בדיבור ובשפה
בחלק מהמקרים אנשים עם מיגרנה בזילרית מפתחים הפרעות בדיבור אשר כוללות לרוב קושי בהפקת השפה ובביטוי המילים. בחלק מהמקרים, יכולה להתפתח אפזיה זמנית, אשר כוללת הפרעה נרחבת יותר שיכולה לערב גם את יכולת הבנת השפה ואת משמעות המילים והמשפטים.
ורטיגו – במהלך האאורה, חלק מהחולים יתלוננו על סחרחורת, איבוד שיווי משקל והרגשה ש"העולם מסתובב".
טינטון – בחלק מהמקרים יכול להתפתח טנטון באוזן אחת או בשתי האוזניים, אשר לא מרפה לכל אורך תקופת האאורה.
כפל ראיה – בשל השפעת המיגרנה על תפקוד שרירי גלגלי העיניים, יכול להתפתח במהלך האאורה כפל ראיה, אשר חולף בסוף תקופת האאורה.
הפרעות ראיה נוספות דו צדדיות – תסמינים ויזואליים נוספים אשר יכולים להופיע במהלך האאורה הם תסמינים הדומים לאאורה ויזואלית של מיגרנה רגילה הכוללים קווי זיגזג, הבזקים, כתמים בשדה הראיה וכולי.
ירידה במצב ההכרה – אחד הסימנים החשובים של מיגרנה בזילרית הוא שינויים במצב ההכרה במהלך תקופת האאורה, והחולים יכולים להיות מבולבלים, לא להתמצא היטב במקום, בזמן ובעצמם ואף במקרים נדירים להגיע לאיבוד הכרה.
הפרעות סנסוריות – בדומה למיגרנה רגילה, גם במיגרנה בזילרית יכולות להופיע הפרעות סנסוריות הכוללות תחושת נימול, אבדן תחושה בחלק מהגוף ותסמינים נוספים הקשורים לחוש המישוש.
ללא חולשת שרירים – חשוב מאוד לציין שמבין כל התסמינים של המיגרנה הבזילרית אין חולשת שרירים, והופעה של חולשת שרירים שוללת מיגרנה בזילרית ומכוונת לאבחנה אחרת לגמרי (כמו לדוגמא שבץ מוחי).
כאב הראש מופיע מיד לאחר סיום האאורה
לאחר סיום האאורה הטיפוסית, מתחיל כאב ראש בעל מאפיינים של מיגרנה: כאב ראש חד צדדי, פועם אשר נלווה לתסמינים נוספים (כמו בחילות, רגישות לאור ולקול וכולי). בדומה למיגרנה רגילה, גם במיגרנה בזילרית מופיע בסופו של דבר כאב הראש, אשר יכול להיות קשה ביותר ולהשבית מפעילות.
כאב הראש לא תמיד מופיע מיד לאחר סיום האאורה, אלא יכול להתפתח תוך שעה מרגע שתסמיני האאורה הסתיימו. בנוסף, חלק מהאנשים הסובלים ממיגרנה בזילרית מדווחים על כך שלעתים כאב הראש מתחיל עוד במהלך התסמינים של האאורה, ולא "ממתין" עד שיסתיימו.
במקרים רבים של מיגרנה בזילרית, המיגרנה הופכת בסופו של דבר למיגרנה רגילה עם או בלי אאורה, והתסמינים האופייניים לגזע המוח מופיעים בצורה מינורית או חולפים לחלוטין.
מיגרנה בזילרית דורשת בירור נוירולוגי מקיף
מיגרנה בזילרית נחשבת למצב נדיר יחסית, ומכיוון שמדובר בתסמינים אשר יכולים להיות אופייניים למגוון מחלות נוירולוגיות, נדרש בירור נוירולוגי מקיף על מנת לשלול שבץ מוחי, התקף אפילפטי, מפרצת מוחית, גידולים מוחיים, מחלות אוזניים והפרעות נוספות.
ניתן להבין שמדובר במצבים מסוכנים ביותר, ולכן מבצעים מספר בדיקות אבחנתיות הכוללות בדיקה נוירולוגית מקיפה, בדיקות הדמיה (CT ו-MRI), בדיקת EEG, בדיקת אוזניים ובדיקות נוספות בהתאם לצורך.
הטיפול במיגרנה בזילרית
רוב האנשים הסובלים ממיגרנה בזילרית מוטרדים יותר מתסמיני האאורה ולא מכאב הראש, ובמקרים של הופעה כרונית של המצב פונים לטיפול מונע שמטרתו להפחית את תדירות ההתקפים ואת עצמתם.
הטיפול המונע כולל בדרך כלל תרופות להרחבת כלי דם כמו ורפמיל או תרופות אנטי אפילפטיות כמו טופמקס או למיקטל. יש לציין שמחקרים אחרונים הראו שלאנשים עם מיגרנה בזילרית לא מומלץ להשתמש בתרופות כמו חסמי בטא להורדת לחץ דם, או בטריפטנים וארגוט אשר משמשים חולים רבים הסובלים ממיגרנה רגילה בשל סיכון לפתח איסכמיה.
הטיפול האקוטי בכאב הראש כולל כמובן שימוש במשככי כאבים פשוטים כמו איבופרופן, אקמול ואופטלגין, אשר בדרך כלל עושים את העבודה ומפחיתים את הכאבים.