כאבי ראש ומיגרנה הם תופעות לוואי אפשריות הנגרמות לעיתים בעקבות שימוש בחומרים ממריצים כמו ריטלין. כאבי הראש עלולים להתפתח כמספר ימים לאחר תחילת השימוש בתרופה.
המיגרנות המתוארות על ידי הילדים והמבוגרים הם כאבי ראש המתפזרים בחלקים רחבים.
לעיתים המיגרנה תחלוף לאחר מספר שבועות, אולם במקרים בהם כאב הראש מתמשך ואינו חולף, יומלץ על שימוש בתרופה חלופית המטפלת בבעיה. הסיבה למיגרנות עקב שימוש בריטלין טרם התבררה והחוקרים בוחנים את הדרכים שניתן יהיה למנוע באמצעותם את כאבי הראש.
ADHD היא הפרעה נוירו התפתחותית, המאובחנת בדרך כלל בילדות, ומתאפיינת בתסמינים כמו היפראקטיביות, חוסר ריכוז, שינויים תכופים במצבי הרוח ובעיות קשב וריכוז. דעתם של הילדים המאובחנים עם ההפרעה מוסחת בקלות ופעמים רבות הם מתקשים לשלוט בדחפים פתאומיים. ההורים מצדם, נותרים אובדי עצות ומתקשים להתמודד עם הבעיה ולכן פונים לרופא שעשוי להמליץ על השימוש בריטלנין.
מטילפנידייט או בשמה המסחרי ריטלין משמשת לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, הן בקרב ילדים והן במבוגרים. זו גם אחת התרופות העיקריות המשמשות לטיפול בתסמינים שנובעים מפגיעה מוחית טראומטית או בהפרעות שינה המתבטאים בעייפות קיצונית והרדמות.
מיגרנה – תופעת לוואי בולטת של שימוש בריטלין
המיגרנות וכאבי הראש עשויים להופיע כמספר שעות עד כמספר ימים לאחר תחילת השימוש בתרופה. התרופה ממריצה את מערכת העצבים המרכזית ולפי ההשערות המקובלות בעלת השפעה מרגיעה בקרב ילדים המאובחנים עם הפרעת קשב וריכוז.
בנוסף, התרופה מסייעת לילדים ומשפרת את יכולות הלמידה והזכרון. חוקרים רבים משערים כי הפרעות אלה נגרמות באופן חלקי על ידי פגיעה באיזון של הדופמין במוחם של אותם הילדים. ריטלין לפי כך מחדשת את עיכוב ספיגת הדופמין על ידי חסימה סינפטית.
בעשור האחרון התרחב השימוש בריטלין על ידי תלמידים וסטודנטים כדי לסייע להם בתהליך הלמידה ובבחינות. סטודנטים רבים נוטלים את התרופה שמצריכה מרשם, ללא התייעצות רופא ומבלי שעברו אבחונים שיכולים לתמוך בשימוש בתרופה. בשנים האחרונות נמתחה ביקורת חריפה בנוגע לשימוש בתרופה, שכן ידם של הנוטלים קלה על ההדק.
חוקרים רבים מפנים את האצבע אל עבר תופעות הלוואי של התרופה, ההתמכרות אליה והתלות הגופנית אותה יכולים לפתח המטופלים בעקבות הצריכה.
ריטלין: כך היא פועלת
כל מחשבה או פעולה שברצוננו להוציא לפועל מתרחשת בעקבות שחרור של כימיקלים בין סינפסות, המרכיבות את קצה העצב. סינפסה למעשה ממוקמת בין שני תאי עצב. מסרים עצביים אלה עוברים על ידי נוירוטרנסמיטורים, כימיקלים המופרשים בצומת שבין תאי המוח. הכימיקלים יכולים להיות נוראפינפרין, דופמין, סרוטונין ואחרים. ממריצים כמו ריטלין מעודדים את שחרור וייצור המוליכים הבין עצביים.
ריטלין מסייעים בכישורי הלמידה והפרעות הקשב והריכוז על ידי גירוי מרכזים במוח האחראיים על דיכוי התנהגות אימפולסיבית. זה מסביר את הפרדוקס של מתן תמריץ להרגעת הילד. התרופה מסייעת למטופל להתמקד במשימותיו היומיומיות, משפרת את יכולת הריכוז שלו ואת הזיכרון.
טיפול במיגרנות וסיבוכים רפואיים
ניתן ליטול משככי כאבים מקבוצת האצטמינופן כדי להקל על כאבי הראש והמיגרנות. מחקרים רבים שנעשו בתחום הריטלין מעידים על כך ששימוש ארוך טווח בתרופה עשוי לפגוע במוח ולהזיק באופן בלתי הפיך לפעילות העצבית בגוף.
חוקרים מאוניברסיטת באפלו מצאו כי נטילה ארוכת שנים של ריטלין עשויה לשנות את המבנה והתפקוד של תאי המוח בניגוד לאמונה הרווחת כי לתרופה השפעה זמנית וחולפת בלבד. מחקר אחר התומך באותה ההשערה מצא כי ריטלין שינתה את תאי העצב במוחם של עכברים.