דיכאון הוא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות במאה ה-21. על פי ארגון הבריאות העולמי, כשלוש מאות מליון איש סבלו מדיכאון בשנת 2019. 5% מקרב אוכלוסייה הנשים ו-3.6% מאוכלוסיית הגברים חוו דיכאון לפחות פעם אחת בחיים. לדיכאון יש תסמינים והשפעות מרחיקות לכת, הוא משפיע בעיקר על אנשים החיים בבדידות ובקרב אנשים שעקב מחלה או מגבלה רפואית קשה חוששים לחייהם. גם אנשים עם ביטחון עצמי נמוך המחשיבים את עצמם כלא מוצלחים, עלולים לחוות דיכאונות בגלל הלופ שהם תקועים בו ולא מצליחים לפרוץ החוצה לחיים שמחים ומלאי אנרגיה. וכן, דיכאון יכול להיות גם תוצאה של גנטיקה.
נפגשנו עם אחד המטפלים הבכירים בישראל בדכאון, מר אורי פוקס, הבעלים של חברת "בטיפול – מרכז לטיפול בחרדות, דיכאון והעצמה נפשית" כדי שישפוך אור על עולם הדיכאון והטיפולים הקיימים בשוק.
קצת מספרים…
דיכאון נמשך לתקופה של כמה חודשים (תקופה קצרה של כמה ימים או כמה שבועות אינה נחשבת דיכאון אלא דאון, תקופה של באסה וכדומה) ובממוצע הוא נמשך כחצי שנה. יש כמובן מקרים קשים יותר שבו אנשים סובלים מדיכאון לאורך תקופה ארוכה יותר של שנתיים ומעלה.
בכל רגע נתון בעולם כולו סובלים מדיכאון כ-350 מיליון בני אדם.
דיכאון גורם לאנשים להפסיד ימי עבודה או לבעיה בפיריון בעבודה בסכומים בלתי נתפסים המגיעים לכטריליון דולר בשנה.
בישראל נכון לשנת 2022 כ-7.5% מהישראלים נטלו תרופות נגד דיכאון, כשבשנת 2016 שיעור האוכלוסיה שנטל תרופות נגד דיכאון היה 5% בלבד.
מה לגבי מדיה חברתית וההשפעה שלה על דיכאון והמצב הנפשי?
בשנים האחרונות פורסמו מחקרים רבים על התופעה. המכנה המשותף שלהם הוא שרשתות חברתיות מעצימות את ההשוואה לאחרים. המצב שלי בתחום כזה או תחום אחר, לעומת מה שקופץ לנו בפיד. מה שקורה זה שהפייסבוק מראה לנו דברים שהם לא המציאות, או באופן מדויק יותר – שהם לא המציאות כולה אלא רק את הדברים החיוביים של אחרים. הפער בין המציאות כפי שאנחנו חווים אותה לבין איך שהיא משתקפת דרך המדיה החברתית גדול ומנותק והוא גורם לדיכאון כי החבר ההוא בחו"ל, העסק של האיש ההוא מצליח, והזוגיות של האנשים האלה נראית מושלמת. אנשים הנמצאים במצב רגיש נפגעים מהשוואות אלה והסיכוי שלהם לחוות דיכאון גבוה.
אז איך פותרים את המצב הזה?
כיום עולם הרפואה מאמץ שני טיפולים נגד דיכאון. טיפול אחד הוא טיפול תרופתי שמוריד את פעילות ההורמונים הגורמים לתסמיני הדיכאון כמו פרוזק וציפרלקס. יש חולים שתרופות אלה לא עוזרות להם ולכן הם מעדיפים טיפול אחר. היתרון המשמעותי של נטילת תרופה נגד דיכאון היא הנוחות – פשוט לוקחים את התרופה. אין צורך בהכנה מראש. בנוסף, אצל מטופלים רבים ההשפעה היא מיידית ומשפרת את ההרגשה תוך זמן קצר.
יש סיבות אחרות להעדפה של טיפול שאינו תרופתי כי תרופות אלה עלולות לגרום להתמכרות, לתלות בתרופה וגם כי מדובר בתרופות עם מרכיבים כימיים הגורמים לתופעות כמו השמנה, עייפות, קושי להירדם, מחשבות אובדניות, חוסר ריכוז ובעיות בתפקוד המיני.
יש מטופלים שתרופות נוגדות דיכאון מסייעות להתמודדות עם הדיכאון עד שהוא חולף, ועבור מטופלים אחרים מדובר בפלסטר, כלומר מדובר בטיפול שמצמצם את התסמינים ואת תופעות הדיכאון אך לא פותר או מטפל בדיכאון עצמו.
חסרון נוסף של טיפול תרופתי הוא חיוב התיאום של הפסקת לקיחת התרופה יחד עם הרופא. הפסקה פתאומית או מיידית של התרופה ללא תיאום עם רופא עלולה ליצור נזק משמעותי ונסיגה במצב הנפשי.
הדרך השניה העיקרית לטיפול והתמודדות עם דיכאון הוא טיפול פסיכותרפי או טיפול רגשי. טיפול רגשי הוא דרך לברר את מקורות הדיכאון ומהם הגורמים שמחזקים אותו. טיפול פסיכותרפי מתאים באופן אישי את הכלים למטופל איתם הוא יוכל להתמודד עם הדיכאון ולהיפטר ממנו.
טיפול פסיכותרפי או טיפול רגשי מעניק תקווה ופתרון אמיתיים נגד דיכאון, מחזיר את התשוקה לחיים, את השמחה לצאת ולהנות ואת הדימוי העצמי.
