טריפטנים הן תרופות המיועדות לטיפול במיגרנה, שפותחו במיוחד להקלת כאבי ראש הנובעים ממיגרנה. תרופות אלו אינן מיועדות לשיכוך כאבים אלא פועלות באופן ישיר על מנגנון הכאב ועל הרצפטורים המהווים חלק מהמערכת הסרוטנרגית במוח.
התגובות לתרופות אלה משתנות מאדם לאדם ויש להתאים את זו היעילה ביותר עבור כל מקרה ספציפי.
ממחקרים עולה כי 17%-30% מהמטופלים מגיבים לכל התרופות וכשבעים עד שמונים אחוזים מהסובלים ממיגרנה יגיבו לטריפטנים מסוג כלשהו. הטיפול נחשב לבטוח ואינו מלווה בתופעות לוואי מרובות וכאשר הן מופיעות הן נחשבות למינוריות באופן יחסי. הטריפטנים נכנסו לסל הבריאות, כך שהן זמינות בעלות מופחתת באופן משמעותי.
כך משפיעה תרופת טריפטן על מיגרנה
תרופות הטריפטנים מבוססות על טרימפטמינים, אלה תרכובות הקשורות לחומצת האמינו טריפטופן. אחד החומרים המוכרים המשתייכים למשפחה זו הוא הסרוטונין האחראי על ויסות של מצבי הרוח וחוסר בו נקשר למצבי חרדה ודיכאון. טריפטמינים מצויים באופן טבעי בגופם של בעלי חיים וכן בצמחים, והתרופות מורכבות מחומרים סינתטיים אשר פועלים על קולטני הסרוטונין הנמצאים בקצות העצבים וגורמים להתכווצות של העורקים הכליליים.
פעולתם של הטריפטנים מורכבת משלושה מנגנונים הכוללים התכווצות כלי הדם, מניעה של דלקת סביב כלי הדם ומניעת מעבר הכאב דרך העצבים אל המוח. השימוש בטריפטנים מיועד למצבים חמורים של מיגרנה אשר אינם מגיבים לתרופות אחרות או כאשר נוצרה סבילות למשככי כאבים.
סוגי תרופות לטיפול במיגרנה
הטיפול התרופתי במיגרנה מתחלק לשני סוגים: טיפול בהתקף חריף וטיפול מניעתי כאשר הטיפול בהתקף חריף כולל טיפול ספציפי בעזרת טריפטנים וטיפול לא ספציפי בתרופות נגד כאבים כלליות כגון אקמול, אספירין וכו'. הטיפול הספציפי יעיל במקרה של מיגרנה ולא מתאים לכאבים מסוגים אחרים, לעומת זאת התרופות הלא ספציפיות נוגדות כאבים באופן כללי.
קבוצת הטריפטנים נחשבת לחדשה יחסית ופועלת על קולטני הסרוטונין הנמצאים על כלי הדם המוחיים ועל קצות העצבים המשפיעים על כלי הדם הללו. באמצעות השפעת התרופה על הקולטנים נמנעת התרחבות כלי הדם והדלקת האופייניות למיגרנה.
מטרת הטיפול בטריפטנים
שימוש בטריפטנים כטיפול מונע מיועד להפחית את תדירות ההתקפים וכן את עוצמתם ומשכם. שימוש בטיפול זה מתאים למצבים בהם מדובר על לפחות שלושה עד ארבעה התקפים בחודש אשר יוצרים הגבלה משמעותית על התפקוד וכן במצבים בהם טיפול אחר נכשל או הוביל לתופעות לוואי קשה.
הטיפול נקבע באופן הדרגתי ומתחיל במינון נמוך, את יעילות הטיפול ניתן לקבוע לאחר כשישה עד שמונה שבועות ויש להתמיד בו לפחות שישה חודשים. במצבים המחייבים זאת, ניתן לשלב בין הטיפול המניעתי לטיפול חריף כאשר סוג הטיפול המונע נקבע על סמך מחלות נלוות ותופעות הלוואי.
תופעות הלוואי של התרופה כוללות חולשה, תחושת לחץ ואי נוחות בחזה שאינן מסוכנות ולא משפיעות על הלב, ברוב המקרים הן חולפות בתוך זמן קצר. התגובה לתרופות היא אישית ולא ניתנת לחיזוי ולכן ישנם מקרים בהם יש צורך להתאים תרופה לאחר מספר ניסיונות.
חסרונות הטיפול בטריפטנים
הגבלת השימוש – הטיפול בטריפטנים מוגבל בזמן ובמינון מה שמקשה על טיפול במצבים של התקפים ממושכים המגיעים במקבצים.
סיכוני שימוש ממושך – שימוש קבוע וממושך בתרופה עלול ליצור התקפי ריבאונד, כלומר לאחר הפסקת השפעת התרופה, כאב הראש חוזר.
השפעה מאוחרת – התחלת ההשפעה לאחר נטילת טבליה יכולה להגיע לשעה ויותר.
השפעות טבליות מסיסות – בשיטת טיפול זו ההשפעה מהירה אולם מלווה ביותר תופעות לוואי.
יש להתאים את סוג הטריפטנים באופן אישי – לא כל סוג של טריפטן מתאים לכל המטופלים ולכן לעתים יש לנסות מספר סוגים בטרם מציאת הסוג הנכון ביותר.
אולי יעניין אותך גם: