אחת התלונות השכיחות ביותר איתן מתמודדים רופאי משפחה ונוירולוגים היא כאבי ראש. לעיתים מדובר על כאב ראש זניח שניתן להתמודד איתו עד להיעלמותו, אך ישנם מקרים בהם כאב הראש אינו מרפה.
הוא תוקף בגלים, מגיע לפרקי זמן משתנים ובעיקר מציק במיוחד. התקפים אלו נקראים "מיגרנה" והם קיבלו את שמם עוד מהיוונים בעת העתיקה שקראו להם – Hemikrania, ובעת התרגום לאנגלית זכו לשמם הנוכחי.
מכירים את הכאב
כאבי הראש מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות – ראשוניים ומשניים. הכאבים המשניים הם אלו שאנו מכירים את הסיבות הגורמות להם: כאבי שיניים ועיניים, סינוסים דלקתיים ובעיות עצביות נוספות איתן ניתן להתמודד על ידי טיפול נכון. מיגרנות שייכות לקבוצה השנייה של כאבי הראש – כאבי הראש הראשוניים.
לא ידוע מהם הגורמים לכאבים אלו ועל כן הטיפול בהם נחשב לקשה ומסובך יותר. נוסף על כך, מאחר והמקור לכאבים גם הוא אינו ידוע, אבחון מיגרנה נעשה רק בצורה קלינית ועל סמך עדויות המטופל, ללא אפשרות של אבחנה על סמך נתוני מעבדה או בדיקות דם.
אוכלוסיית המטופלים
בכלל האוכלוסייה ניתן למצוא כ-15% של מטופלים המאובחנים עם מיגרנות, אך ניתן לראות בבירור הבדל מגדרי – התחלואה במיגרנות בקרב נשים היא פי שניים מאשר אצל הגברים.
נתונים אלו אינם אופיינים רק לישראל ונבדקו גם בארצות הברית ובאירופה בהן הנתונים דומים. בקרב ילדים מיגרנות פחות שכיחות ורק כחמישה אחוזים סובלים מהן לאורך שנות הילדות וההתבגרות.
חוסמי בטא: יותר ממשככי כאבים
מטופלים המאובחנים עם מיגרנה נאלצים להתמודד במהלך ההתקף עם כאבי ראש פועמים במהלך התקף, הקאות ובחילות, פוטופוביה (חוסר יכולת להתמודד עם אור) וקושי בהכלת רעשים. מסיבה זו, יש לתת טיפול במהלך ההתקף כדי להקל על המטופלים ולנסות ולהעביר את הכאב בצורה המיטבית ביותר בה ניתן לעשות זאת.
הטיפול הראשוני המוצע למטופלים הוא משככי כאב מהסוגים הפשוטים כגון אקמול ואופטלגין. ישנם מטופלים המסוגלים להתמודד עם הכאב בעזרת תרופות אלו וזהו טיפול שאינו דורש מרשם רופא וניתן להתחיל בו עצמאית בהתאם להוראות הרפואיות. במידה ואלו אינן עוזרות, ניתן לעבור למשככי כאב מעט חזקים יותר ממשפחת ה-NSAID כגון אדוויל ונורופן המוכרות לקהל הרחב וגם הן אינן מצריכות מרשם.
חוסמי בטא מונעים התקפי מיגרנות
במידה והטיפול במהלך ההתקפים אינו מועיל או שתדירות ההתקפים מונעת מהמטופל לנהל את חייו באופן תקין נפנה לטיפול המניעתי. טיפול מסוג זה יוכל לאפשר למטופל להוריד את מספר ההתקפים למינימום האפשרי ולחזור לחיי שגרה ככל שניתן.
בשוק התרופות לטיפול מניעתי התרופות הנפוצות ביותר הן מסוג חוסמי בטא והן נחשבות ליעילות מאחר והנתונים מצביעים על שיפור וירידה בתדירות התקפים אצל חמישים אחוזים מהמטופלים שקיבלו אותן.
כיצד חוסמי בטא מסייעים לטיפול במיגרנה?
התרופות ממשפחה זו חוסמות את הקולטנים מסוג β, אשר מיועדים לקליטה של אדרנלין מזרם הדם. בעזרת חסימת הקליטה יכולים כלי הדם להתרחב, להוריד את קצב הלב ולהביא את הגוף לרגיעה יחסית. חוסמי הבטא מיועדים במקורם לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה, אך ניסויים קליניים הוכיחו כי תרופות ממשפחה זו יעילות לטיפול במיגרנה והן הפכו להיות התרופות הנפוצות ביותר לטיפול מניעתי במיגרנות.
התרופות המוכרות הן propranolol ו-metoprolol אשר ההחלטה ביניהן מבוססת על פי תגובת המטופל לטיפול לאורך זמן. תופעות הלוואי של חוסמי בטא עלולות לכלול תשישות, דיכאון, אימפוטנציה והפרעות שינה. חשוב לציין כי תרופות אלו אינן מומלצות לחולי אסטמה משום שהן עלולות להפוך את ההתקפים לקשים יותר עקב חסימת הרצפטורים הנמצאים בריאות.
