הקשר בין מיגרנות לשימוש בויאגרה (סילדנפיל)

מיגרנה היא מחלה של מערכת העצבים המאפיינת בכאבי ראש נרחבים וממושכים. התסמינים הנלווים כוללים בחילות, הקאות, הפרעות בראייה ואף כאבים גופניים נוספים. אולם, בשנים האחרונות, רמת ההבנה שלנו לגבי המכניזמים שמאחורי התפתחות התקפי מיגרנה השתנתה משמעותית, מה שמאפשר לנו לבחון את הקשר בין מספר תרופות פוטנציאליות למיגרנה. אחת מהתרופות אותן מחקרים מודרניים בחנו היא הסילדנפיל, שבחלק מהפעמים נמצא כיעיל בטיפול במיגרנה.

הסילדנפיל, המוכר אולי יותר בשמו המסחרי, ויאגרה, וחלק יכירו אותו דווקא בתור קמגרה שהיא ויאגרה גנרית – הוא למעשה תרופה המשמשת בראש ובראשונה לטיפול בפגיעה ביכולת המינית של גברים. אך ניתן למצוא גם נסיבות בהן התרופה תכול להוות תרופה אפקטיבית לטיפול במיגרנה.

איך זה מתאפשר?

הסיבה לכך שסילדנפיל עשוי להקל על מיגרנה קשורה להשפעתו על שלושה מנגנונים עיקריים:

1. הרחבת כלי דם: סילדנפיל גורם להרפיית שרירים חלקים בדפנות כלי הדם, וכתוצאה מכך מרחיב אותם. הרחבת כלי דם משפרת את זרימת הדם בכל הגוף, כולל במוח. זרימת דם מוגברת עשויה להפחית את הסיכוי להתקף מיגרנה.

2. הפחתת לחץ עצבי: סילדנפיל משפיע על מערכת העצבים, ובפרט על עצבים המעורבים בהתפתחות מיגרנה. הוא מפחית את הלחץ על עצבים אלו, וכתוצאה מכך עשוי להפחית את עוצמת ותדירות התקפי מיגרנה.

3. שיפור זרימת דם במוח: סילדנפיל משפיע גם על זרימת הדם במוח, ובפרט באזורים הקשורים להתפתחות מיגרנה. שיפור זרימת הדם עשוי להפחית את הסיכוי להיווצרות של תסמיני מיגרנה.

מחקרים בנושא השפעת סילדנפיל על מיגרנה עדיין נמצאים בעיצומם, וייקח עוד זמן על

מנת להבין את מלוא ההשפעות והסיכונים הכרוכים בשימוש בתרופה זו לצורך זה.

קשר אפשרי בין סילדנפיל להקלה ממיגרנה

מחקר מ-2002 במרכז הרפואי הייל בדנמרק עשה, אכן, את החיבור בין הסילדנפיל להקלה ממיגרנה. המחקר בחן 12 גברים בני 30-50 שניסו הכל ולא הצליחו למצוא טיפול במיגרנות שהיו להם. הם נטלו סילדנפיל, ונמצא כי המיגרנה של 10 מהם פסקה לחלוטין. בנוסף, כאב הראש של השניים האחרים פחת בעוצמתו.

אולי לא התרופה המושלמת למיגרנות אחרי הכל?

קיימים גם מחקרים שמעידים על תוצאות נגדיות. מחקר מ-2017 של מרכז המיגרנה באוניברסיטת סטנפורד אשר השווה את התוצאות של סילדנפיל לכאלה של תרופות יעילות אחרות לטיפול במיגרנה מצא שהסילדנפיל הוא אפקטיבי פחות משאר התרופות שנבדקו במחקר.

שימוש בסילדנפיל כזרז להופעת מיגרנה

הדוגמה הבאה תומכת בקשר בין סילדנפיל והתפתחות מיגרנה. מחקרים בהם בדקו שימוש בסילדנפיל כזרז להתפתחות מיגרנה, חומר פעיל זה נמצא יעיל בתור "טריגר" למיגרנה, לפחות בהקשר של המחקר והמינונים שהשתמשו בהם. כלומר, סילדנפיל גויס לצורך אבחון ואיתור נטייה לחוות מיגרנות. הרעיון היה להשתמש בסילדנפיל כדי לאתר אנשים שתגובתם להרחבת כלי הדם, הנגרמת על ידי התרופה, תעלה את הסיכוי להופעת מיגרנה. באמצעות השוואת הנתונים בין משתתפים שחוו התקפי מיגרנה לאלו שלא, ניתן היה לחקור בצורה יותר מעמיקה את הקשר בין תגובות פיזיולוגיות שונות לבין הופעת מיגרנה.

השימוש בסילדנפיל כזרז להתפתחות מיגרנה למטרות מחקריות תורם להעמקת ההבנה בנוגע לפתולוגיה של מיגרנה ולאיך שכלי הדם משפיעים על אירועים אלה. זה מעניק כלי מחקרי חשוב במיוחד לרופאים ולחוקרים שמחפשים דרכים יעילות יותר לאבחן, לטפל ואף למנוע מיגרנה באוכלוסיות שונות.

קיימת האפשרות שהמשך המחקרים הללו יובילו לידע נוסף על תגובת הגוף לתרופות המשפיעות על כלי הדם ואולי אף יאפשרו לייצר גישות טיפוליות חדשניות להימנעות מהפעלת טריגרים למיגרנה. יכולת נוספת שצפויה להתפתח היא יכולת אבחון ברמת דיוק גבוהה – כך שאנשים ידעו ויכירו את הסיכון האישי שלהם לחוות התקפי מיגרנה. בעיקר, רוב העיניים נשואות לפיתוח תרופות וטיפולים יעילים כמה שיותר להקלה על מיגרנות למי שנאלץ לחוות אותן.

בשלב זה, המחקרים המדעיים הבוחנים את הדינמיקה בין סילדנפיל ומיגרנה מעוררים עניין רב, ובצדק – יש להם את הפוטנציאל לחולל שינויי עומק בתחום כאוב זה. ישנם דברים שיצטרכו להתברר ולהתגלות במרוצת הזמן – בין היתר בנוגע לשימוש בסילדנפיל כתרופה לטיפול במיגרנה. נדרשות בחינות השוואתיות ויתכן שאף ניסויים קליניים עם קבוצות מתנדבים מול קבוצות ביקורת, כדי להבין את החיבור המדויק בין השניים.

הערות:

• טקסט זה אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי מקצועי.
• יש להתייעץ עם רופא לפני נטילת סילדנפיל או כל תרופה אחרת לטיפול במיגרנה.